תרנגול (1971)

ברוך אלרון

ברוך אלרון (1934–2006) היה צייר ישראלי בעל סגנון ייחודי ומובחן, שנודע בשילוב בין פנטזיה, מיתולוגיה, סמלים ומציאות. הוא נולד בשם ברוך אלבואר (Baruch Elbaum) בבוקרשט, רומניה, וגדל בתקופה רוויית טלטלות היסטוריות. כבר בגיל צעיר הפגין כישרון יוצא דופן לציור, ובגיל 17 התקבל לאקדמיה לאמנות בבוקרשט, שם למד אמנות קלאסית, טכניקות ריאליסטיות, ורכש שליטה מרשימה בפרטים ובצבע.

בתחילת שנות החמישים, בתקופת המשטר הקומוניסטי, השתתף בתערוכות ברומניה וזכה להכרה מוקדמת, אך גם נתקל במגבלות חופש הביטוי. בשנת 1963 עלה לישראל עם רעייתו, הציירת שושנה אלרון, והם התיישבו בחיפה. בארץ החל לבנות לעצמו שפה אמנותית חדשה — שילוב בין ריאליזם מוקפד ודימויים סוריאליסטיים, שבהם ניכרת השפעת חוויות חייו, תרבות אירופה, מסורת יהודית ומוטיבים מהמציאות הישראלית.

אלרון הרבה להשתמש בדימויים של חלום, אשליה ואור, וביצירותיו ניתן למצוא חיות מיתולוגיות, דמויות מסתוריות, נופים דמיוניים וסמלים מטאפיזיים. ציוריו זכו להערכה רבה הן בארץ והן בעולם, והוא הציג ביותר ממאה תערוכות יחיד וקבוצתיות ברחבי אירופה, צפון אמריקה וישראל.

במהלך הקריירה קיבל פרסים והוקרה, ביניהם פרס בינלאומי לאמנות בסלון ד’אוטום בפריז. יצירותיו נמצאות באוספים פרטיים ובמוזיאונים ברחבי העולם, וממשיכות לעורר השראה גם לאחר מותו.

ברוך אלרון נפטר בשנת 2006, אך מורשתו האמנותית ממשיכה להדהד – כצייר שידע לחבר בין מציאות לחלום, בין העולם הפנימי לעולם החיצוני, ובין זיכרונות אישיים לסמלים אוניברסליים.

סוג היצירה
ציור
סגנון אומנותי
סוריאליזם, ריאליזם
חומרים
שמן
גדלים
100X70 ס"מ

תפריט נגישות