רינה סוצקבר-קלדרון נולדה בשנת 1945 במוסקבה, ובשנת 1948 עלתה לישראל עם הוריה, ביניהם אביה – המשורר אברהם סוצקבר. כבר בילדותה נחשפה לאמנות ולשפה הוויזואלית, והחלה לצייר מתוך חיבור עמוק לזיכרון ולסיפור האישי של משפחתה. את לימודי הציור החלה אצל האמן משה רוזנטליס ואת הרישום למדה אצל פרופ’ שוורצמן, ובהמשך הרחיבה את השכלתה בסמינר יוקרתי באוסטריה בהדרכת האמן ארנסט פוקס, מגדולי זרם הריאליזם הפנטסטי.
סוצקבר-קלדרון יצרה גוף עבודות עשיר המשלב בין ציור פיגורטיבי לבין עולמות של זיכרון, נוסטלגיה והיסטוריה. לעיתים התבססה על תצלומים ישנים – חלקם צולמו על ידי אביה – ושילבה אותם בקומפוזיציות חדשות כמעין פעולת שימור ותיקון. כך, למשל, בתערוכותיה “השתקפויות” (2009) בגלריית מצפה הימים ו“וילנה והשתקפויות” (2010) בגלריית תיאטרון ירושלים, הציגה סדרות ציורי שמן מרגשות שהתייחסו לחיי וילנה לאחר מלחמת העולם השנייה ולחוויות משפחתיות.
עבודותיה הוצגו בגלריות ובתערוכות רבות, והן נמכרו גם במכירות פומביות – ביניהן “פירות ונעלים” (1975), “נערה בנוף עצים”, “דיוקן אישה” ועוד. בציוריה ניכרת רגישות צבעונית, יכולת דיוק בפרטים, ושפה אמנותית המשלבת ריאליזם עם עומק רגשי והקשר היסטורי. דרך הדמויות והנופים שציירה, הצליחה להעביר תחושה של זיכרון חי – כזה שאינו שייך רק לעבר, אלא ממשיך לחיות בהווה דרך האמנות.
