ליאה טולצ'ינסקי נולדה בשנת 1968 בעיר באקו שבאזרבייג'ן, שם כבר בילדותה התגלה כישרונה האמנותי. היא למדה ציור, פיסול ומלאכות יד, והאמנות הפכה במהרה לשפה השנייה שלה – כלי לביטוי פנימי, לחיבור רגשי ולחקר הסובב אותה.
בשנת 1990 עלתה עם משפחתה לישראל, והחלה בלימודי אדריכלות בטכניון. במשך מספר שנים עסקה בתכנון מבנים בתל אביב, אך בהדרגה גברה בה התחושה שהיצירה שהיא באמת כמהה אליה אינה טמונה בקווים מדויקים של תכניות בניין – אלא במכחול, בצבע ובבד הריק. בשנת 1998, לקראת לידת בנה הבכור, עזבה את עולם האדריכלות והקדישה את עצמה לציור.
ליאה משלבת בין ריאליזם פיוטי לאורבניות ישראלית: סמטאות, רחובות, דמויות מהרחוב, שווקים סואנים ושקטי בין ערביים – כולם באים לידי ביטוי בעבודותיה. ניכר בהן שילוב נדיר בין טכניקה מדויקת לרגש עמוק.
מאז 2015 יצרה עשרות רבות של ציורים, והחלה להציג בתערוכות יחיד, בין היתר בבית יד לבנים רמת גן ובסינמטק תל אביב. ציוריה הוצגו גם בגלריות בחו"ל, ובמיוחד במוסקבה, שם זכתה להערכה רבה.
לצד עבודתה כציירת עסקה בעבר גם בעיצוב תכשיטים.
ליאה טולצ'ינסקי ממשיכה לפעול בישראל, ויצירתה מהווה גשר בין עולמות: בין העבר וההווה, בין פנים וחוץ, בין אובדן ותקווה.
