לודוויג בלום (1891–1974) היה צייר יהודי–ישראלי יליד מורביה (כיום בצ'כיה), שעלה לארץ ישראל בשנת 1923 והתיישב בירושלים. הוא נודע בעיקר בזכות ציוריו הריאליסטיים שתיעדו את נופי הארץ, ובמיוחד את ירושלים, שעל שמה זכה לכינוי "הצייר של ירושלים". בלום צייר גם את נופי הגליל, מדבר יהודה, חיי קיבוץ, אתרי דת ופעילויות יומיומיות בארץ בראשית דרכה. סגנונו היה ריאליסטי־אקדמי, מושפע מהמסורת האירופית, אך ניכר בו גם מגע של אימפרסיוניזם – במיוחד בתיאור האור, הצבע והאווירה. הוא שילב דיוק בפרטים עם רוך וחמימות ציורית, והתמקד בהצגת הארץ כמרחב הרמוני, רוחני וציוני. לאורך השנים הציג בארץ ובעולם, זכה להכרה רשמית ונבחר ליקיר ירושלים בשנת 1967.
